במאמר זה נסקור בקצרה את נושא פיטורים פדגוגים של מורה קבוע במערכת החינוך. ראשית יש להבין כי ככלל מדובר בהליך ארוך ומורכב ומטבע הדברים זהו הליך שאינו נעים לכל הנוגעים בדבר ובייחוד למורה. תוצאת הליך פיטורים פדגוגי היא קשה. ככל שעובד הוראה מפוטר בהליך זה, הוא לא יוכל לחזור ולשמש כעובד הוראה במערכת החינוך.
מכאן, שעל משרד החינוך להקפיד מאד על ביצוע כל שלב בהליך באופן התואם את הוראות חוזר המנכ"ל בנושא גמישות בהעסקה. ככל שההליך מבוצע באופן שאינו תואם את הוראות החוזר, יהיה לעובד פתח לטעון נגד תוצאת ההליך בסופו.
בהתאם להנחיות משרד החינוך אשר גובשו בשיתוף עם הסתדרות המורים, על מנת להתחיל בהליך זה על משרד החינוך לוודא שקיימת תשתית עובדתית ביחס לתפקוד המורה בעבר וכן שהמורה קיבל התראה בדבר תפקודו הפדגוגי בשנת הלימודים הקודמת.
בהמשך יוזמן המורה לשיחה בה יתבשר על הכוונה לפתוח עימו בהליך זה (ביחד עם נציג מהסתדרות המורים). נדגיש כבר עתה, כי למורה צריכה להינתן הזדמנות ראויה והוגנת להוכיח כי תפקודו הוא תקין ותפקודו נבחן במהלך מספר תצפיות. ככל שמדובר במורה בעל וותק של 16 שנים ומעלה ההליך ימשך לאורך שתי שנות לימוד, כאשר לאחר השנה הראשונה ככל שיתגלו כשלים בתפקודו של המורה (לאחר קיומם של השלבים השונים) המורה יקבל מכתב התראה לפני פיטורים ובו יצוינו הליקויים שעליו לשפר על מנת שעבודתו לא תופסק.
במהלך ההליך, עבודתו של המורה תבחן על ידי מספר גורמים שונים וביניהם מנהל בית הספר ומפקחים שונים. לאחר כל ביקור ייערך דוח לגבי תפקוד המורה. לעובד ההוראה ניתנת הזכות להגיב לדוח זה בכתב ובעל פה ומומלץ מאד לנצל זכות זו.
בעקבות התצפיות, תתכנס מועצת מפקחים שתחליט האם להמשיך בהליך. לעיתים תכונס גם וועדה פריטטית עם נציגים מהסתדרות המורים. ככל שיוחלט להמשיך בהליך יזומן המורה לשימוע בפני מנהל המחוז הרלוונטי. בסופו של הליך ולאחר שיקבל לידיו את החומרים הקשורים למורה יחליט מנכ"ל משרד החינוך האם להפסיק את עבודתו של המורה במערכת החינוך. חשוב להדגיש כי על מנת שהמורה יוכל לכלכל את צעדיו העתידיים החלטת הפיטורים הסופית חייבת להינתן עד לתאריך ה-31.5. עוד יש להדגיש כי החלטת מנכ"ל משרד החינוך אינה סוף הסיפור ובאפשרות המורה להגיש ערר על החלטת הפיטורים בתוך 30 ימים ממועד החלטה. בנוסף לכך, ניתן לתקוף את החלטה בבית הדין לעבודה.
מנסיוננו, עובד ההוראה עשוי להעלות טיעונים שונים אשר יביאו לביטול ההליך או לסיומו ללא פיטורים. בין היתר, יוכל עובד ההוראה לטעון כי לא הייתה תשתית עובדתית ביחס לתפקוד העובד בעבר אשר הצדיקה את פתיחת ההליך לכתחילה. פעמים שניתן לטעון לשיקולים זרים ואישיים הקשורים בפתיחת ההליך, למשל בסכסוך אישי בין המנהלת לבין עובדת ההוראה. לעיתים ניתן יהיה להצביע על פגמים מנהליים בהליך עצמו. למשל, במקרה בו המשרד דילג על שלבים בהליך.
לסיום- חשוב להבין כי מאחר שהחלטה בנושא פיטורים פדגוגים ממשרד החינוך חשובה ביותר לעתידו המקצועי של המורה, ולמעשה למעט מקרים חריגים לא ניתן להמשיך לעבוד במערכת החינוך לאחר החלטה שכזו, יש להתייחס להליך בכובד ראש ראוי.
במסגרת זאת, לאור חשיבות ההליך אנו ממליצים מאוד להיעזר בעו"ד בעל הידע והמקצועיות הנדרשת. נציין כי למשרדנו שמובל על ידי עו"ד יוצאת משרד החינוך קיים ניסיון רב והצלחות בהליכים שונים הקשורים לנושא זה. ככל שהגעתם לצומת דרכים זו, נשמח ללוות אתכם ולהעניק לכם ייעוץ וייצוג.
